תהליך ההריון והלידה הוא הזדמנות עבור כל אשה לחוות משהו יוצא מן הכלל- יצירת חיים. למרות המיתוס שזהו תהליך שכל אשה יכולה להתחבר אליו, יותר ויותר נשים מחליטות שהן לא מעונינות ללדת ילדים. קבוצת נשים אלו היא קבוצה מעניינת למחקר, ויש להניח כי יש שונות רבה בסיבות שלהן לא ללדת ילדים.
ניתן לשער שישנן נשים שפשוט עדיין לא בשלות להיות אמהות, ולכן הן לא ממהרות להתחיל במלאכת הולדת הילדים. אותן נשים יבשילו עם הזמן וחלקן יחליטו בסופו של דבר כן ללדת, בעוד אחרות או לא יקחו את ההחלטה הזאת בזמן ויפספסו את האפשרות להכנס להריון. חלקן יהססו לקחת את ההחלטה או יגיעו למסקנה שאינן רוצות להוליד ולגדל ילדים.
לצד קבוצה זו, ישנן וודאי נשים שחוששות מתהליך הכניסה להריון ומהלידה. ייתכן ואותן נשים הינן בעלות הפרעת חרדה או פוביות. לא קשה להבין שהתהליך של הריון ולידה כרוך בממשק צמוד עם המערכת הרפואית לרבות בדיקות רבות. נשים שחוששות מבדיקות רפואיות או שיש להן מחשבות חוזרות ונשנות בנושא של רשלנות רפואית כמו למשל פחד מ רשלנות רפואית בהריון או רשלנות רפואית בלידה , עלולות לפספס את האמהות שלהן מאחר ואינן יכולות להתגבר על החששות הכרוכים בתהליך משמח זה.
ישנן כמובן נשים שלא מעוניינות להיות אמהות, שזה פשוט לא בשבילהן. הסיבות לכך יכולות להיות מגוונות- החל מחוסר רצון לאבד את העצמאות והאינטימיות עם הבן זוג ועד סיבות מוסריות שרואות בהולדת ילדים אקט אנוכי שנועד אך ורק להמשיך את הגנים שלנו.
לצערנו, התחום של חוסר רצון להכנס להריון או הסתייגות מהקמת משפחה טרם נחקר בצורה שיטתית, יהיה מאוד מסקרן לשמוע את החוויה של הנשים דרך מחקר איכותני. יש מקום לחשוב האם יש התערבויות טיפוליות מסויימות שיכולות לסייע לאוכלוסיה זו.
היי לכולם. אני סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה ומתעניינת בנושאים של אומנות, פילוסופיה ורפואה
